ה"רווח" שבקיר – בניית בית על עקרונות האדריכלות הירוקה

מהו ה"רווח" שבקיר ומהי אדריכלות ירוקה?

אדריכלות ירוקה מטרתה להפחית את צריכת המשאבים של המבנה יחד עם חיסכון בעלויות תפעול ותחזוקה שוטפים, והפיכת המבנה לבריא ונעים יותר לשהייה.

רבים האמצעים הזמינים כיום לבנייה ירוקה והם דורשים בחינה פרטנית והתאמה של כל מבנה לצרכים ולתנאים הייחודיים לו, תנאי האקלים והסביבה, ורצונותיהם ויכולותיהם של בעלי המבנה.

מה קורה בתוך הקיר?

האקלים הים תיכוני באזור הדרום: בעיקר באזור צפון הנגב מאופיין בטמפרטורות נוחות. הטמפרטורה הממוצעת לא יורדת מ-0 מעלות והממוצע החודשי הגבוה עומד על 28 מעלות.

באקלים זה יש ימי שמש רבים עקב שמיים בהירים שנוצרים בעקבות מזג האוויר היציב. גם ביום וגם בלילה קיימים שמיים בהירים, ובעקבות כך מתרחש תהליך קליטת ואיבוד חום משמעותיים במהלך היממה.

ביום הטמפרטורות גבוהות ובלילה חמים בשל פליטת החום מהמשטחים שקלטו חום במהלך שעות היום. אז מהו ה"רווח" שבקיר – שמושתת בבניית בית על עקרונות האדריכלות הירוקה.

אחד מהנושאים שכאדריכל בדרום חקרנו תכננו ויישמנו הוא סוג או חתך קירות מעטפת המבנה בדרום הארץ, באזור צפון הנגב.

מאחר וזה היה תכנון הבית שלנו, אדריכלים בדרום, הייתה לנו הפריווילגיה לערוך את המחקר וליישם אותו הלכה למעשה. בנסיון לחפש אחר חומר בנייה או שיטת בנייה שיתאימו לדרישות שלנו (הסבר בהמשך המאמר) הגענו למסקנה שעלינו לייצר מערכת קיר משלנו ובעצם בדקנו את מה שאינו קיים או שקיים ולא חובר יחדיו בסטנדרט התכנון והבניה בישראל ובכלל, והגענו לתכנון קיר שעונה על כל יתרונות הבנייה הירוקה ואפשר לומר שמעל ומעבר לציפיות.

השאלה העיקרית הייתה להבין מה קורה בתוך הקיר? מהו תפקידה ותרומתה של המעטפת למבנה של הבית, ומה התכונות הנדרשות ממנה.

תפקידה ותרומתה של המעטפת למבנה של הבית והתכונות הנדרשות ממנה:

1. עמידות סטאטית.

2. עמידות בפגעי מזג אויר,רוח מים שמש וכו'

3. בידוד אקוסטי.

4. בידוד טרמי– מעטפת נטולת גשרי קור עם ערך U נמוך , כלומר בידוד תרמי גבוה.

5. מסה טרמית.

6. הגנה בפני קרינה במיוחד באזורי הפתחים.

7. יכולת, העברת מערכות כגון מים חשמל וכו' ללא חציבות מיותרות.

8. אנטי ונדליזם.

9. ביצוע פשוט לפחות בדומה לבניה הרגילה.

10. בניית מעטפת ללא פגיעה בזכויות הבניה.

בסיכום עלות מול תועלת: בדרך כלל בניה ירוקה נתפשת כיקרה ללקוח, למרות ההוזלה העתידית בחשבונות חשמל לקירור או חימום חלל הבית.

אנחנו חיפשנו את כל התכונות המתבקשות מקיר המעטפת מבלי לייקר את עלויות הבניה ואפילו להוזילן, ועדיין לשמור על חיסכון עתידי כפי שמתבקש כאשר ממלאים תכנים ירוקים במערכת תכנונית/מבנית.

בשלב בחינת החומרים מניסיוננו וכמובן לאחר בדיקה נוספת (כ-משרד אדריכלים הממוקם בבאר שבע), המסקנה שהיסקנו שחומר הבניה הזול ביותר בארץ לשלד המבנה הוא בטון.

ולכן הוחלט ששלד המבנה יעשה מבטון כאשר יש לשים דגש שמילואת קירות החוץ תתן מענה הולם לדרישות המעטפת.

אז מה קורה בתוך הקיר?

מבנה הקיר הירוק: 5 המרכיבים שנבחרו ויושמו בפועל:

1. שליכט צבעוני דקו ליין ,משוריין בסיבי זכוכית ,תכונותיו אינן משתנות עקב רטיבות וקרינת UVהוא בעל יכולת הידבקות מהגבוהות שהכרנו.הודות לכך הוא יוצר שכבה אלסטית בילתי נתיקה אשר בולעת סדיקה. (אנחנו חייבים לציין שאין לנו מניות בדקוליין, אבל לאחר מחקר מעמיק של חומרים הקיימים בשוק, הם סיפקו את החומר הראוי ביותר למשימה, לכן אנחנו חושבים שמגיע להם קרדיט על כך).

2. טיח צמנטי משוריין בסיבי זכוכית, יוצר המשכיות לשכבת השליכט ומעבה את שכבת האיטום האלסטית .מערכת זו עמדה במבחן הזמן,עד כה כ–ארבע שנים ולא נמצא סדק אחד במבנה בין שלושה מפלסים, בעל מפתחים בחלקו של כ-14 מטרים וזיזים של כארבעה מטריםועוד פרט קטן ולא פחות חשוב: המבנה מבוסס על אדמת חרסית ולס.

3. בלוק 20 שחור תקני: זול מאד,זמין וקל לביצוע.תכונותיו מספקות עמידות סטטית,אנטי וונדליזם והוא תורם את חלקו למסה הטרמית של כל המערכת. **הערת ביניים למביני עניין: נכון הוא שמסה טרמית עדיפה בפנים המערכת אולם בבחינת עלות מול תועלת החלטנו להשאיר את המסה בחלק החיצוני, מה גם שהנתונים באיזור הדרום–איזור אקלים ב' אינם מצדיקים מסה טרמית פנימית.

4. המוצר האהוב על כולם אשר תחום בכמעט מחצית הקיר: אויר. החומר האידיאלי ליצירת בידוד טרמי.האויר מכפיל ומשלש את רמת ההתנגדות הטרמית של המערכת ביחס לחומרי הבניה הקיימים בשוק, כל בלוקי הבידוד הקיימים מתקיימים עקב כליאת אויר בתוכם. בדקנו האם נכון לכלוא הרבה אויר בין שני חומרים, והגענו למסקנה של תכנון קיר בעובי 50 ס”מ.אחת הבעיות הגדולות במעטפת הם גישרי קור, הבנו שברגע שניצור מעטפת ללא גשרי קור, נהיה בכיוון הנכון.תרומה נוספת של האויר בכך שניתן להעביר דרכו צנרת ומערכות ללא חציבות מיותרות ובכך לחסוך זמן ביצוע בעבודות חשמל אינסטלציה וכו'. וכל זאת ניתן לנו בעלות אפס למ"ר.

5. המערכת הפנימית מורכבת מלוחות גבס צד אחד על גבי ניצבים. באיזורים רטובים ואיזורים בעלי סיכון לרטיבות ,משקופים חיצוניים , פתחים, מטבח וכו'. השתמשנו בלוח עמיד במים – סופר בורד של טמבור או אקווה פנל של אורבונד.

אז מה קיבלנו? מה ה"רווח" שיוצא לנו מהקיר?

יתרונות הבנייה הירוקה:

• בידוד טרמי גבוה, בנוסף להבנה שמעטפת נטולת גשרי קור תגרום לערכים טרמיים טובים, חישבנו את ערך המוליכות הטרמית בהשוואה לשלושה חומרים הנהוגים בשוק:

1. קיר 20 ס"מ בלוק שחור,
2. קיר 20 ס"מ בטון תאי–איטונג 20,
3. קיר 50ס"מ בטון תאי–איטונג 50.

והתוצאות הראו שהקיר שלנו קיבל את ערך המוליכות הנמוך ביותר. ככל שערך המוליכות קטן יותר כך הוא מבודד יותר!!!

בידוד טרמי גבוה משמעותו חימום וקירור זולים משמעותית מהנצרך בשוק.

• בידוד אקוסטי טוב יותר.
• נוחות בהצבת מערכות בשלב הבניה ונוחות מירבית בטיפול במערכות בעתיד.

• הצללה עמוקה יותר: כאשר מוסיפים קרניז של 50 ס"מ מקבלים יחד עם הקיר סוכך של מטר. ובכך לא נדרשת התפשרות בתאורה הטבעית ובגודל הפתחים בכדי למנוע קרינת שמש, סינוור וכו'.

• נראות ועיצוב: אסטטית –זה כבר עניין של טעם… אדן חלון בעומק 50 ס”מ מרגיש לנו הרבה יותר נעים ומשרה אווירה של בית וביטחון מאדן חלון בעובי 20 ס”מ.

הנושא שהרתיע לקוחות ואותנו מלבצע קיר 50 ס”מ הוא פגיעה בזכויות הבניה.
כאשר הגשנו בקשה להיתר 'התקנות קבעו שכל שטח קיר חיצוני מעובי 25 ס"מ ומעלה יחשב כשטח שרות והתקנה גרמה להפסד של כ10 מ"ר שרות לכל 100 מ"ר בניה.

ברמה האישית הסימן לפיצוח נכון של המעטפת ניתן לנו כ-3 חודשים לאחר שקיבלנו היתר בניה, שר האנרגיה דאז התקין תקנה שקובעת כי עוביו של קיר חיצוני העולה על 25 ס"מ ולא יותר מ 50 ס"מ לא יימנה כלל בשטחי הבניה.
וכך משוכת השטחים הוסרה.

מה שסלל דרך לתכנון וביצוע קיר חמישים בבתים שתכננו, מתכננים ונתכנן בעתיד.

כיום קל יותר לשכנע את הבונה הפרטי לבצע את המעשה הנכון בעת בניית ביתו.

המטרה להנחיל זאת גם לבניה רוויה ובכלל.